שיעור בצמיחה: הפרופסור השמן שנפל על הבטן בוינה

לפני כמה שבועות התארחנו בשולחן שבת אצל זוג יקר ישב שם אחד הסועדים וסיפר סיפור בהקשר לפרשת השבוע על המרצה שלו בוינה מלפני 13 שנה מתקופת לימודיו שטילטל אותי
לפני כמה שבועות התארחנו בשולחן שבת אצל זוג יקר
ישב שם אחד הסועדים וסיפר סיפור
בהקשר לפרשת השבוע
על המרצה שלו בוינה מלפני 13 שנה
מתקופת לימודיו שטילטל אותי
 
 
 
הוא סיפר על הפרופסור שלו לכלכלה,
מר אפסטר קלאוס באוניברסיטת וינה,
שידוע  כאדם שמן
כשאומרים שמן לא מתכוונים
לעגלגל, שמנמן או עב כרס
מתכוונים לשמן!
ליתר דיוק, 215 קילו של בן אדם
 
—-
 
אפסטר סיפר לתלמידיו
על אחת החוויות הלא נעימות בחייו
הוא שרוי על המדרכה במדרחוב הראשי של וינה-  
מריה הילפר שטראסה
כשהוא מוצא את עצמו לפרק זמן ארוך מאוד
מתגלגל על הבטן ומתפתל מכאבים
ואינספור עוברים ושבים פוסחים על פניו
מסתכלים
נבוכים
ממשיכים
מתעלמים
ו… לא עוזרים לו לקום!
 
 
 
לימים הוא ניתח עם הסטודנטים שלו
את הסיטואציה וכך זה קרה:
 
 
 
כשהוא הלך ברחוב, הוא מעד, נפל
התגלגל על הבטן הגדולה שלו
לא יכול להתרומם
הוא ביקש עזרה ממי שראה ראשון.
 
 
 
האדם הראשון שהוא פנה אליו בתוך הרחוב הסוען 
כנראה היה מבוהל או נבוך או מבולבל
או חלש או אולי ממהר או אפילו לא שפוי… 
בכל מקרה, הוא בחר להמשיך ללכת ולא להתעכב. 
 
 
 
אדם אחד, זה בסדר
החלטה אחת כביכול לא אמורה להשפיע
הרי תמיד יש עוד אנשים!
זה רחוב ראשי!
 
 
 
רק מה שהפתיע אפילו את הפרופסור
זה שכל הבאים אחריו 
אחרי שראו את ההתנהגות של זה שלפניו
המשיכו לעשות כמותו!
 
 
 
וכך הוא מצא את עצמו
מתגלגל ומתפתל בלי שאיש יחלץ לעזרתו 
עד שהצליח לאזן את עצמו בכוחות עצמו ולהתרומם.
 
 
 
מתברר שזו התנהגות לא מפתיעה
למי שקצת מכיר ומבין בפסיכולוגיה
יש לזה שם…
יסוד זה הוא מה שמכונה בתורת הפסיכולוגיה
principal of social proof 
במצב של חוסר ודאות אדם לרוב יעשה
את מה שזה שעשה לפניו או לידו יעשה!
 
 
 
 
ואיך זה קשור אלינו העצמאיות?
קשור מאוד
אנחנו אף פעם לא לבד!
אנחנו לרוב הממוצע של חמשת בעלות העסקים שלידנו
ֿ
 
 
האם זה טוב?
זה ככה.
 
 
 
האם אפשר לשנות את זה
אם הסביבה לא משרתת את המטרות?
כן! 
פשוט לבחור את הסביבה העסקית
ולצד מי את רוצה להיות 
גם בתקופות המאתגרות
 
 
ממי את רוצה לקבל, ללמוד, לשאוף
באיזו סביבה את נוכחת, סופגת, מתעדכנת?
 
 
 
 
אני מריחה ומזהה את כניסת התרדמת
התסכול והתלונות על ״התקופה השקטה״
״התקופה היבשה״
״התקופה הקשה״ של כל נותנות השירות
מנחות הסדנאות, יוצרות הפעילויות
מנטוריות, יועצות, ובעצם, וכל מי שיש לה
לקוחות שהופכות להיות נורא עסוקות לקראת החגים 
כלומר- בוחרים לא להמשיך לצרוך את השירות מסיבות הגיוניות
אבל על הדרך התוצאה היא:
שהם  מייבשים  את בעלת העסק והתזרים שלה עד לאחרי החגים…
 
 
    

 

אהבתם? שתפו!

העסק הגיע לתקרת זכוכית של זמן שאת משקיעה, הסכום שאת רואה בחשבון או אופק הפיתוח?
צרי קשר, נראה איך לקחת אותך הכי גבוה שאפשר בלי לוותר על ערכים.