יעל פינגולד, מנהלת המרכז למצוינות עסקית ומתווה תוכנית חילוץ מתקיעות עסקית חוזרת אחורה, נזכרת בבתה הקטנה, שרק לפני חודשיים חגגה שנה:
למגוון מתנות חינמיות מבית המרכז למצוינות עסקית – לחצי כאן
תינוק חדש בשבילי הוא:
"שפע חדש והזדמנות. תחושה אדירה של שותפות חדשה, סקרנות ואיפוס. משום מה עם כל תינוק חדש נולד לי גם משהו חדש בעשייה – פרויקט חדש או פעילות עסקית חדשה.
כנראה התודעה החדשה של התרחבות משפיעה לכל הכיוונים.
"כל תינוק הוא עולם מרתק שעוד לא גילינו וזה מרחיב את התודעה לאינסוף האפשרויות.
אם תשאלי אותי היום, איך יכול להיות שעוד מישהו יגיע לפה, הרי כל אחד מילדיי הוא אוצר ואין שני לו? רק זה מביא להבנה שאצלו יתברך הכל אינסופי, ואנחנו רק חווים את זה הסקרנות לפי הקצב שהוא מוכן להשפיע.
סיפור מענין שהתרחש בשנה האחרונה של התינוק שלי:
"אחד הילדים שלי היה צריך להתאשפז בגיל ארבעה חודשים בעקבות חיידק. בילינו שבועיים בחוסר וודאות ובתורנויות בבתי החולים. באותם השבועיים הילדה הגדולה יותר חגגה יום הולדת. אני זוכרת איך שעשינו החלפת משמרות ב11:00 בלילה, באתי הביתה, הכנתי את הבית ליום הולדת, הכנתי עוגה, ניפחתי בלונים וב 6:00 בבוקר חזרתי לאשפוז.
בשלוש – שוב החלפת משמרת, אספתי אותה מהגן וחגגתי לה בבית עם חברות ובני דודים, ומיד אחרי זה – שוב לאשפוז. באותו זמן זה היה נשמע לי הדבר הכי הגיוני לעשות. הילדה לא אשמה שאח שלה מאושפז. יש לה יום הולדת ויחגגו לה! כיום, בדיעבד זה נראה לי שהיה מעשה טירוף. ילד לא מבין לוח זמנים ואם הייתי מגלה לה שהיום הולדת בעוד שבועיים – לא היה קורה כלום. אבל כנראה שכשיש מצוקה וקושי, אז ההיאחזות ברגעי שפיות רגילים מחזיקה את האדם. ובפועל הוא מחפש לבצע כל דבר שעושה טוב, העיקר לא להיכנס למסכנות ואומללות.
"והנה עוד אנקדוטה מחייה של אמא לקטנטנים: כשחגגנו לגדולה שלי יום הולדת שנה, במצלמה המשפחתית היו לא פחות
מ-200,3 תמונות. בחישוב פשוט – כמעט 100 תמונות ליום. בתינוקת האחרונה ניסיתי לעשות אלבום וגיליתי כמות של 100 תמונות לכל השנה.
אני תוהה עד היום, האם זה העומס שגרם לי פחות לשלוף מצלמה על כל פיהוק, צחקוק או שובבות, או שאולי דווקא משהו שפוי ורגוע שנולד בי ופשוט מאפשר לי להנות מהשובבות והמתיקות בלי מסכים, אמצעים וסוככים ופשוט להיות בחוויה הזו.
משהו שהייתי משנה, לּו הייתי כעת אמא לתינוק זעיר:
"נס שיש שכחה כל כך מהירה. לא נראה לי שיש משהו שהייתי משנה, אולי לתינוק הבא אי"ה יש דברים שלא אחזור עליהם, לא נוטה להצטער אלא לשפר.
"בילד הראשון למשל, נתתי לכולם ליהנות ממנו, כי אני עצמי עוד לא הייתי בשלה לזה.
כיום אני מבינה איזה אוצר זה ופחות מוכנה לחלוק. אני משאירה אותם איתי כמה שיותר זמן, כי זה הכי טבעי לי ולהם, לא מתביישת להיות קודם כל אמא. כבר יצא שהם באו איתי להרצאה, סדנא, או פגישה. גיליתי שהרבה יותר טבעי לקבל אשת מקצוע עם תינוק ובייביסיטר, מאשר לשחק אותה קשוחה וחשובה ואז לדאוג כל הזמן, להתקשר בלי סוף ולכאוב…"
הטיפ שלי לאמא לתינוק בשנה ראשונה:
"תני לעצמך כל יום ציון של מלכה, על כמה מדהימה את. מה שפחות עבד, גם ככה יבוא כרגש אשם, או שמישהו ידאג כבר להגיד לך.
"אם יש לך כוח, תעשי איתו שטויות. אם אין לך כוח – הכל בסדר… כל מה שהוא צריך זה אותך. כמו שאת. טבעית, ושמחה. לא שמחה? קשה לך? תבקשי עזרה! אין מחיר לאמא שטוב לה!"
