ליד הבית שלי יש סופרמרקט של אחת הרשתות הידועות,
גועל נפש של מקום.
בנו לפני כמה שנים, אין מקום להעביר עגלה,
לחלבי צריך להתגנב ולהשאיר את העגלה מאחור.
איזו עגלה? גלגליות כי עגלה זה לעשירים כנראה…
לרוב מגיעים לקופות עם גלגליות ועוד מלא חפצים ביד.
לפני חצי שנה גמרתי בליבי-
אני יותר לא קונה שם!
אחרי שניסיתי לבוא עם עגלה ותינוקת…
"להורדת גלגל העסק" מיפוי הפריצה העסקית שלך – לחצי כאן
לפני חודשיים, שינו שם שלט – מישהו אחר רכש אותם.
היום נאזרתי אומץ ובלית ברירה
הלכתי לרכוש שם משהו קטן.
לא האמנתי שמדובר באותו מקום:
המדפים קוצצו, החלבי עבר מקום,
הדגים הופרדו,
קו הקופות הורחב.
קניתי יותר ממה שתכננתי
פשוט כי המקום איפשר!
היה בו כל מה שצריך בנוחות ובקלות.
שאלתי את עצמי מיד אחרי זה,
למה הם (הראשונים)
היו חייבים לוותר על העסק שלהם?
הרי היה להם הכל כדי להצליח (ברמת התוכן)
כל מה שהיה חסר להם זה לראות את הדברים מזווית אחרת.
והנה, באה רשת חדשה,
הסתכלה על המקום בעיניים חדשות.
מקצועיות יותר, מנוסות יותר, שמתמקדות ביתרונות המקום
ולצד זה מבחינה מקצועית, התאמה ודיוקים לצרכים של השוק.
והופ- התורים בסופר הוארכו בכמה שורות.
זה מה שאני עושה עם עסקים בתוכנית הגרעין.
בשעור 4 אנחנו לומדות לארגן את השירות או המוצר שלנו לכדי הצעה ייחודית ומותאמת בול.
ולא לפני שאנחנו מסיימות לדייק את בידול והייחודיות שלנו ולהכיר את הלקוח האידיאלי.
כלומר, כל אחת, בליווי הצוות המנצח שכבר הוביל עשרות קורסים בס״ד.
מייצרת הצעה ללקוח וכשהיא מוגשת ללקוח על מגש של זהב- הוא לא יכול לסרב לה…
בואי להרחיב ולהתעורר.
