הגיע הזמן לעבור על כל הרשימות שכתבת לעצמך ביומן, להרים טלפונים וליזום עסקאות שתפרינה את העסק שלך. יעל פיינגולד מגישה ארבעה טיפים…
"להורדת גלגל העסק" מיפוי הפריצה העסקית שלך – לחצי כאן
טלפון בהול:
"יעל אנחנו חייבים להיפגש". שנייה של שקט ואז "בשעה הקרובה".
"מה פתאום, הכל סגור, בואי נקבע באופן מסודר", ביקשתי.
"אין סיכוי. אני ובעלי בדרך אליך, קבעתי פגישה עם מנכ"ל ארקיע להיום ב12, ואני לא יודעת על מה לדבר".
נכון שזה נשמע נועז – זה מקרה קיצוני. אבל אני גאה לספר שתוך חודש הזוג הזה הרימו עסק שהוציא כמעט מאה נשים לנופש מאורגן, והיום כבר העסק שלהם מציע טיסות מאורגנות לזוגות ונופשים לקבוצות באופן סדיר.
מה היה שם? מדוע הם מצליחים להתניע כאלו מהלכים בעוד שאחרים יושבים, חושבים, מתייעצים, רוצים, מתלבטים ונשארים רק בגדר אם ואולי?
ההבדל הוא בעשיה, יוזמה והתלהבות!
על המחיר והרווח שבהתלהבות אני רוצה לכתוב.
זה קורה למשל, אחרי תקופת חגים ארוכה. פתאום אנחנו אמורות לחזור לשגרה. מי זוכר את השגרה? מה עושים שם? איך מתניעים שוב את הספינה הזו שקוראים לה עסק? ממה להתחיל? למי להתקשר? ואם יש לקוחות שאנחנו באמצע איתם, אז נגרור עוד יום? ומה עם כאלו שהבטיחו לדבר אתנו אחר כך ואנחנו יושבים ומחכים כבר ל'הוא' שיתקשר וסוף סוף יתחילו היומן והכיס להתמלא מכל ההבטחות.
יכול להיות ש"אחרי החגים" הוא הזמן הטוב שלך, או אולי דווקא השיא של העסק שלך הוא לפני החגים ופתאום אחרי – את בהלם גמור: איך נכנסים לתקופת היובש הזו?
זה קורה כי בעצם את בלי תכנית. ממה להתחיל? מה ליזום? איך להעביר את הזמן נכון כדי שלא תגיעי לקראת תקופות עמוסות עם הלשון בחוץ כשהכל שוב לחוץ?
במאמר הזה אני נותנת לך ארבעה כלים קלים. הם מידיים ולכן מהווים קרש הצלה ומקפצה לעשיה.
אם תעשי משהו עם אחד מהם – את כבר מתחילה לעלות על המסלול ולהעיר את הענק שבפנים שנרדם-דם-דם-דם…
1. אפקט הראשוניות – להיות ראשונה זה מחייב, וגם מתגמל!
פעם רציתי לתמלל הרצאה שלי, פניתי בתקופה שהייתה עמוסה לי מאוד, קיבלתי הצעת מחיר ואז שכחתי מזה. אחרי שבועיים קיבלתי שיחת טלפון של 'מה נשמע? זאת המתמללת'… ההקלה שהייתה לי באותו רגע – עד היום אני זוכרת אותה. היא עשתה את מה שאני לא הגעתי אליו, וזה מה שגרם לי לסגור איתה. היא קיבלה עבודה ואני קיבלתי את המוצר שרציתי. לו הייתה המתמללת יושבת וחושבת "מה יעל חושבת? מתי תחזור אלי?" לי לא היה תמלול ולה לא הייתה עבודה.
תהיי הראשונה! תחזרי לאנשים, תרימי טלפון, תייצרי עשייה.
2. תיזמי את הבלתי אפשרי.
לרוב, הדבר היחיד שחוסם אותנו זה הדמיון בלבד. כל החשיבה על מה יקרה אם תעשי משהו – מורכבת מדמיונות שמבוססים על ניסיון עבר שבדרך כלל אינו רלוונטי להווה, ודאי לא לעתיד.
פתחי ידיים לאפשרויות שהקב"ה מזמן עבורך, אנחנו אחראיים על המעשים, היוזמות, קביעת הפגישות, הרמת הטלפון, הנסיעות, הרצון לעזור לאחר ולחשוב ביחד, אבל רק ה' אחראי על התוצאות. אל תשללי מראש אפשרות למפגש או יוזמה מהחשש שיגידו לך 'לא', פשוט עשי זאת!
ולרוב (המוחלט) תופתעי לטובה. זה נכון לגבי נטוורקינג, בקשת עזרה, הצעה או רעיון. פשוט תיזמי. עכשיו.
3. תחלמי בענק תעשי בקטן.
"לא צריך אדריכל כדי לבנות ארמון על השמים" (משפט מקסים שראיתי ממוסגר על הקיר במשרדים של רשת עם 120 סניפים)
אף אחד בעולם לא מגביל אותך לחלום, לדמיון יש הרבה מאוד כוח. אני זוכרת שתקופה ארוכה משכתי אליי דברים "בקטן". רציתי רכב קטן, דירה קטנה ואף הסברתי לעצמי שעדיף לי ככה, כדי שלא אצטרך לנקות כל כך הרבה…
רציתי משכורת שמספיקה לבית שלי ולא יותר. זה בא לי בקורלציה עם המושג צניעות. היום אני מבינה שצניעות פירושה לקבל בענווה את המתנות של השם יתברך. ככל שאת יותר מודעת למה שקיבלת, כך תוכלי לזמן אלייך יותר ויותר שפע. כלומר: אנשים שצריכים את מה שיש לך למכור להם.
אל תתבלבלי, אני לא בעד רברבנות, יהירות וחומריות, אני פשוט נגד תקרת זכוכית שאנו תוקעות לעצמנו.
אז איך זה קשור אלייך? לפני שאת מעסיקה שוב את מר "דחוף" ואדון "בהול", שבי רגע והציבי יעד! לא רגיל. לא סביר. לא הגיוני. גדול, מעניין וצבעוני, כזה שיגרום לך לגחך ולצחקק. אחר כך תגזרי מהיעד הבלתי רגיל הזה פעולה פיצית-פיצית-פיצית אחת, שאת יכולה לעשות כבר השבוע. ואז? פעולה פיצית-פיצית-פיצית אחת שאת יכולה לעשות היום לקראת היעד השבועי. עשית? בינגו. ככה פעם בעונה.
4. אל תהיי אוטיסטית עסקית.
הראי לי את הנטוורקינג שלך ואראה לך מי את.
אנחנו משפיעים ומושפעים מהסביבה העסקית שלנו. את רוצה להצליח עסקית? תסתובבי עם אנשים שמצליחים. את רוצה להרוויח יותר? תלמדי ממי שמרוויח. רוצה ליזום ולהעז? צרי פגישות ואווירה של עצמאיות עם דרייב ואהבה למה שהן עושות ולא שכירות שהמילה 'שיווק' מעלה אצלן סימן שאלה ענק על הפנים.
מתי בפעם אחרונה פרגנת לעצמך שיחת אסטרטגיה? או קבעת חברותא עסקית עם מישהי שמבינה את השפה? או הצטרפת לקבוצת עבודה?
ולמה אני קוראת לזה אוטיזם עסקי? כי לא להכיר את סביבת העבודה שלך, את הקולגות שלך (לא מאמינה במתחרים – מאמינה בקולגות שמדרבנות אותך), את העשייה של העצמאים בשוק – זו הסתגרות לא מתגמלת. חבל.
ואם עדיין לא קיבלת את המתנה שלי – גלגל העסק למיפוי הפריצה העסקית שלך תוך שנה – פרגני את לעצמך כאן ועכשיו : )
